אינדיאני זקן ישב עם נכדו וסיפר לו שבתוך כל אדם שוכנים שני זאבים וביניהם מתנהלת מלחמה מתמשכת, שאינה נפסקת לעולם.
 
הזאב האחד הוא זאב הרוע, הכעס, הכאב, התסכול, הקנאה וצרות העין, העצב, העלבון, חוסר ההערכה העצמית…
 
הזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, החיוך, האושר, התקווה, התמיכה, הצחוק, החיבה….
 
שאל הנכד: ואיזה זאב מנצח במלחמה, סבא?
 
ענה הסב: זה שאתה מאכיל אותו.
 
למדו לזהות את הזאבים שקיימים בתוככם, ודאגו להזין אותם רק בטוב.
 

4 תגובות לפוסט “שני זאבים”

  1. מאת: אלי וינר

    ה–א,ב הכי בסיסי הכי נכון של החיים..
    כמה פשוט,כמה קל להגשמה.

    יוצא מן הכלל\נהדר

  2. מאת: מרגלית קוטב

    אני כותבת עכשיו כתבה לאתר שלי על הזאב וקראתי בימים האחרונים הרבה חומר עליו. ובהרבה מאמרים מדובר על מיתוס הזאב כחיה רעה כאשר בטבע הזאב דווקא נמנע מלתקוף בני אדם. כך קראתי. אז אולי כדאי להציע לשנות את נושאי הסיפור מזאבים
    לאנשים. כי הקולות שבתוכנו הם קולות האנוש שבנו. כמו שאני תופסת את רוח החיה האינדיאנית היא תממיד מיטיבה בסגולותיה להורות לנו את דרך השלום בחיינו.
    חוץ מזה סיפור מקסים

  3. מאת: דדון שושנה

    אדם לאדם זאב בקונוטציה שלילית אך אם נבין כי הכן הזאב אינו רע ומאיים בטבע אלה טורף נלמד גם אנחנו לדאוג לקיומנו ולא לחמדנות יתר


הוספת תגובות...

 




התגובה שלך: