אגדה הודית – על גבול נאפל
לאחר ימים רבים של נדודים, הגיע לכפר קטן אדם שכל עיסוקו היה מכירת סדקית.
אל הכפר הגיע ההלך בשעת לילה מאוחרת, הוא לא הרגיש נוח להיכנס לאחת הביקתות לישון, ולכן הוא הניח את ראשו על האבן הראשונה שחש בה.
בבוקר כשקם ההלך נבהל מעצם העובדה שגילה כי נח על מצבה… הביט סביבו וראה כי לן הוא בבית קברות.
חרד ומפוחד הביט על גבי המצבה וראה כי כתוב בה: מוחמד שנתיים, שלושה חודשים ו-4 ימים… עבר הלאה וראה על המצבה השנייה פטמה שנה, חודש ו-20 יום. וכך הלאה…
נחרד מעצם העניין שמע ישנה מגפה התוקפת את ילדיי הכפר… ניגש לראש הכפר ושאלו לפשר העניין…
ראש הכפר הרגיעו וסיפר לו את הסיפור הבא:
ביום בו הופך ילד לבוגר (משהו כמו בר – מצווה שלנו) מקבל הילד/ה פנקס קטן עם עיפרון ועליו לתלותו על הצוואר יום-יום, שעה שעה…
ובדף הפנקס לכתוב ולאסוף את כל רגעי האושר שהם חווים במשך חייהם… דהיינו:
אכלתי ארוחה דשנה – 3 דקות
ביליתי במחיצת חברים לשיחה נעימה – שעתיים, וכן הלאה…
בבואו של האדם להחזיר נשמתו לבורא… יושבים חכמי הכפר וסופרים את ימיי האושר לו זכה האדם בחיו… ועל גבי המצבה רשומים בעצם רק ימיי האושר של האדם.
אין זה חשוב מתי נולדת, למי וכמה זמן חיית – אומר ראש הכפר… החשוב מהכול הוא כמה זמן איכות – אושר שניצלת בחייך…
בואו נאמץ זאת!!!!!!!!
את הסיפור שמעתי בביקור בכפר קטן ליד נפאל מתושב מקומי.
תודה רבה לנאווה ברוך (21-7-07)
|
מקסים
ולכן אימצתי זאת
ביום הולדת או מסיבת סיום של חברי
קניתי להם מחברת וביקשתי כי יכתבו בה יום יום או מתי שירצו על משהו טוב שקרה להם ביום מסויים
רעיון מדהים
אפק
יש אדם שחי 70 שנה אך חי למעשה 20 שנה. ויש אדם שחי 50 שנה אך ניצל 50 שנה. עיקר החיים הם האיכות ולא הכמות
סיפור יפה מצא חן בעיני
סיפור מקסים.
תודה לך נאווה ברוך.
ושנה טובה.
אנחנו הגורמים ליכולת שלנו ליצור איכות חיים ורגעי אושר בכך שנאמן עצמנו לחשוב חיובי ולהרגיש חיובי ולאפשר לכל אחד לחיות את חייו על פי בחירותיו, ללא שיפוט.
טובה מסכימה איתך,מכיוון שאני יום אחד ישבתי ועשיתי החלטה,שאני משחררת את כל השלילי,וגם אם יהיה משהו שלילי תמיד אפשר למצא את החלק שניסתר החיובי,אומרים שכל דבר שקורה צריכים לאמר הכל לטובה.זה תלוי רק איך נבחר להרגיש ואיך נבחר להגיב,זה לא תמיד קל,אבל צריך להכניס לראש שהכל טוב,