היו היה חכם סיני זקן שחוכמתו נודעה בכל רחבי המדינה והוא זכה להערכה רבה.

 

בחור צעיר שקנא בכבוד לו זוכה החכם הזקן, קם בוקר אחד והחליט: "אני חייב להוכיח לו שהוא לא כל כך חכם כפי שהוא חושב".

 

הבחור הגה תכסיס שיפיל את הזקן בפח והרהר:

 

אחזיק בכפות ידי ציפור ואשאל אותו: האם הציפור חיה או מתה? אם יגיד הזקן שהציפור חיה, אמעך אותה מיד בשתי ידי ואראה לו שטעה והנה היא מתה.

 

ואם תשובתו תהיה שהציפור מתה, אפתח את ידי ואתן לה לעוף וכולם יראו את טעותו.

 

הבחור שהיה מאוד מרוצה מהרעיון שלו, תפס ציפור והלך בהתלהבות לפגוש את האיש בכיכר העיר, פנה אל הזקן כשכפות ידיו צמודות ואמר: “בוא אמור לי החכם מכל אדם, האם הציפור שבידי חיה או מתה?”

 

תשובתו של הסיני הזקן היתה: "הבחירה בידך…"

 

התשובה מתאימה לרבים מאיתנו:

 

הבחירה בידנו אם לשחרר את ציפור המאוויים והכמיהות שלנו ולתת לה לעוף כדי להגשים את חלומותינו, או להמית אותה במו ידנו.

 

אם הציפור שלכם עדיין חיה – תנו לה לעוף.