מעשה בבנו של רבי עקיבא שנשא אישה.
מה עשה?
כיוון שהכניסה עמד לו כל הלילה והיה קורא בתורה בפרשה.
אמר לה: "טלי נר והאירי לי".
נטלה נר ועמדה לפניו מאירה מערב ועד הבוקר.
בבוקר ביקר אצלו רבי עקיבא.
אמר לו: "בני, מצא או מוצא?"
אמר לו: "מצא".
(נלחק מילקוט שמעוני, משלי י"ח)
סיפור זה מעלה נקודה מאוד חשובה למחשבה, מהי הכוונה במצא או מוצא? (אולי חיפוש מתמיד עדיף על מציאה?)
|
“מצא אשה, מצא טוב”
או
” מוצא אני את האשה רע ממוות היא “
פירוש מצא או מוצא נכון כמו שאמר הקודם (מובא במסכת ברכות פרק ראשון). הלקח- הכלה בליל הכלולות לא הלכה לישון מטורח היום, אלא ישבה ערה מספר שעות בלילה וסייעה לבעלה ללמוד בלילה ע”י החזקת נר ושמיעת לימודו (ולא בטוח שהיא הבינה את כל הדברים). ההתחלה החיובית עוד בליל הכלולות מעידה על המשך החיים המשותפים.
הוא מצא בתוכו את החלק הרגשי המסוגל להתחבר לנוכחות אלוהית.
אישתו המחזחקה בנר היא מסמלת באופן חיצוני את אותו החלק.
בשפה אזוטרית של בתי ספר רוחניים בעת העתיקה המילה”אישה” פירושו כל האסוציציות הרגשיות. המילה “נר” פירושו החלק הגבוהה בתוך הרגשות המסוגל לשלוט ברגשות.
המילה “גבר” בשפה האזוטרית של בתי הספר הרוחניים בעת העתיקה משמעותו: היוצר. או המוחלט.
לאסוציצות רגשיות אסור להם להיות נוכחים בזמן שהשכינה מוזמנת לרדת בעת תפילה. לכן, “לאישה” לאסוציציות הרגשיות אסור לה להיות נוכחת בקהל של גברים בעת תפילה.
היהדות שנוצר על ידי דויד המלך ושלמה המלך היא המשכו של בית הספר של משה שניקרה “העיברים” שנוסד מתוך בית הספר האזוטרי הגדול במצרים העתיקה.
רוב המילים שאנו משתמשים בהם ביום יום נוצרו מתוך אותם בתי ספר. ובתוך אותם מילים ישנו צופן שהוא פרוזדור ישיר לנשמת העולם.